<h1>רי"ץ גיאת הלכ' קידוש</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ואמר מר רב האיי דייקו הגאונים הראשונים יין מבושל כיון שנותן תחתיו אור וחם עד כדי [שירתיח] אין בו משום גילוי ולא משום יין נסך. אין אומרים עליו שירה ואין מברכין עליו אלא שהכל. ויש לידע דהא דאמרי רשוותא בצמוקין דכמישין בגופנייהו לא דוקא כמישין בגפנים הא לאו הכי לא אלא אורחין דמצמקי גבייהו אשמעינן, ולעולם בין כמישין בגפנים בין נתבצרו כשהן ענבים ונצמקו על ידי חמה או על ידי תולדות חמה או על ידי האור או על ידי תולדות האור כגון שהכניסם ברותחין כדי למהר צמוקים או שתלאן במקום עשן כדי להצמיקן מחמתו כולן אחד הן דלצמקן מתעסק ולא להוציאן מתורת צמוקים. ודוקא כל זמן שיש בהן לחה אבל אם יבשו ואין בהן לחלוחית כלל נפקי להו מתורת בפ"ה. ויש שסובר דמצטמק על ידי האור היינו יין מבושל ולא היא דהא התם משום עצמו נתבשל ויין מבושל קרינן להו אבל ענבים שהכניסם לחמין ועשנן לאלתר עד שיבשם ושראם במים לאחר זמן אין בהם משום יין מבושל כלל.
